סמל דניאל (דנדש) דיין ז"ל

קורות חיים

בן בתיה ויעקב, נולד ביום י"א באלול תשכ"ב (10.9.1962) במושב תלמי אלעזר, שליד חדרה. דני למד בכיתות א'-ב' בבית-הספר הכלל-מושבי בשדה יצחק, המשיך ולמד בכיתות ג'-ו' בבית הספר "אלונים" בפרדס חנה וסיים את חוק לימודיו בבית הספר החקלאי בפרדס חנה.

מילד יפהפה בעל תלתלים בהירים ועיניים מאירות, גדל דני וצמח במרוצת השנים לעולם חסון, גבה קומה, בעל כתפיים רחבות וחיוך שובה לב, בחור שקול ונבון, רציני ויודע להתלוצץ.

כבן למשפחה של עובדי אדמה, תרם דני את חלקו בעבודה במשק המשפחתי. גם בחופשותיו מבית הספר החקלאי הוא עבד בלא לאות, וקידם ככל יכולתו את המשק.

דני היה תלמיד למופת. מדי שנה הוא קיבל תעודת הוקרה ומדליות לרוב, על הצטיינותו בלימודים ועל יחסו לעבודה ולמשק. דני הושיט יד עוזרת לכל נזקק. בתקופת לימודיו היה דני חבר בארגון "נוער לנוער", ועסק הרבה בספורט. המטרה: לחשל את גופו להגיע לכושר גופני משביע רצון, כדי שיוכל בעת הגיוס להתנדב לחיל הצנחנים.

דניאל גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1980, ודרכו הייתה ברורה: חיל הצנחנים. הוא עבר קורס צניחה וקורס מ"כים, וצורף כמקלען מאג לפלוגת "דרגון". הייתה לדני גאוות יחידה: הוא היה גאה על כך שהשתייך ל"נבחרת". תכונותיו הטובות של דני, ובעיקר הנכונות לעזור לזולת, באו לידי ביטוי בפלוגתו. הוא היה מוכן תמיד לתת יד, לעזור, לתמוך. ביצועיו היו מעולים, ורגש האחריות והמסירות לתפקיד הקנו לו את אהדת והוקרת מפקדיו. גם את חופשותיו מהצבא ניצל דני לעבודה במשק המשפחה, שכן האמין בסיסמא: "אם חקלאות כאן - מולדת כאן".

כשפרצה מלחמת שלום הגליל, עלה דני עם פלוגתו צפונה ונטל חלק בנחיתה על חוף האוואלי ובהסתערות לעבר צידון.

ביום י"ח בסיוון תשמ"ב (9.6.1982), נפל סמל דניאל בקרב בלבנון, כאשר הסתער יחידי על חוליית מחבלים, והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בפרדס חנה.

השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח. לאחר נופלו נולדה אחות רביעית במשפחה.