קורות חיים
בנם של גלית ויצחק. נולד ביום י"ב באב תשס"א (1.8.2001) בפרדס חנה-כרכור. הילד השני במשפחה של שלושה ילדים. אח לעומר ולעדי.
גיא גדל ביישוב פרדס חנה-כרכור ולמד בבית הספר התיכון "מבואות עירון" בקיבוץ עין שמר במגמת רובוטיקה, שבה סיים את לימודיו בהצטיינות.
הוא היה נער יפה נפש ויפה תואר, מלא חיים, אהוב מאוד על חבריו ובעל ערכים של התנדבות, נתינה ועזרה לזולת. מנהיג מלידה, דמות מובילה ומצטיינת בכל מסגרת שהשתייך אליה. חד, גמיש ויצירתי ויודע להבחין בין עיקר לטפל.
הספורט היווה מרכיב מרכזי בתרבות הפנאי שלו. הוא אהד את קבוצת הכדורסל "מכבי תל אביב", שיחק בכדורסל, כדורגל ופינג-פונג, רץ וגלש על גלים.
עם סיום לימודיו התנדב לשנת שירות בפנימיית "אורנים" - מסגרת חינוכית לנערים בעלי צרכים מיוחדים. השירות במוסד זה היה עבורו משמעותי והוא חש שנפלה בחלקו הזכות לתרום מעצמו לחברה ולקהילה ולהרגיש משמעותי. במהלך שנת השירות תרם רבות לבני הנוער שאותם ליווה ותוך כדי כך גם למד, התפתח ורכש מיומנויות רבות - רגשיות ומנהיגותיות, שליוו אותו במהלך שירותו הצבאי.
חברו סיפר שהיה אהוב על חניכי הפנימייה ועל הצוות, הראשון לעזור, וציין לטובה את חיוכו הענק ואת נוכחותו המרגיעה.
חניכו סיפר: "גיא היה בן אדם עם הלב הכי גדול שהכרתי. ישר התחבר לכולם. היה לו מבט נוצץ בעיניים. אני הייתי ילד קצת שונה ולגיא זה לא הפריע. הוא אפילו הציל את החיים שלי יותר מפעם אחת. בחיים הוא לא ויתר לי, לא משנה כמה הייתי נער מתבגר קצת קשוח, ולצערי, כבר לא אוכל להודות לו".
למשפחתו סיפר על חלומו לחזור לפנימייה זו לאחר שירותו הצבאי ולהמשיך לתרום לחניכיה.
ביום 16.12.2020 התגייס לצה"ל ושירת כחייל וכמפקד ביחידת "עוקץ" – יחידת הכלבנים של צה"ל. לאורך שירותו לקח חלק בפעילויות מבצעיות רבות בגזרות השונות.
הוא היה אהוב הן על חייליו והן על מפקדיו, שאמרו שהאיר כל מקום שנמצא בו, ושאי אפשר היה שלא לשים לב אליו, לצחוק ממנו ולהעריץ אותו. סיפרה חיילת ששירתה איתו: "יצא לי לראות את גיא הרבה בכלביות ותמיד היה כל כך שמח ואנרגטי. בשיחה אחת שיצא לי לעשות איתו ישר נתפסו העיניים שלי על טוב הלב ששידר ועל הרכות בדיבור שלו". חייל מיחידתו סיפר: "הכרתי בחור מצחיק ואמיץ, שתמיד יודע מה הוא רוצה, וגם כשקשה, קם וממשיך קדימה. גיבור אמיתי".
גם בשירותו הצבאי, כמו במסגרות הקודמות שאליהן השתייך, לצד היותו מוביל ומצטיין הוא הקפיד לסייע לכל אדם הנזקק לעזרה, ובעיקר לחלשים, וברגישותו וערכיו היווה השראה לכל סובביו.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
במהלך המלחמה, גיא, כמפקד בפלגת תקיפה ביחידת עוקץ, חטיבת המרום, לחם במשך חודשים ארוכים ברצועת עזה והשתתף בפעולות מבצעיות רבות. בהמשך, לחם בגזרה הצפונית, בלבנון, יחד עם יחידת צנחנים.
בשמחת תורה תשפ"ה, שנה לאחר שפרצה המלחמה, הוא עמד בראש כוח צנחנים במשימה לטיהור הכפר אל-עדייסה בדרום לבנון, הצופה אל היישוב משגב עם. במהלך הפעילות המבצעית הוא נפגע מירי RPG ונהרג במקום.
רב-סמל גיא בן הרוש נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ה (24.10.2024). בן עשרים ושלוש בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בפרדס חנה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.
ספד לו אביו: "היית אדם טוב לב וצנוע, שמוכן להקריב מעצמו ואת עצמו עבור האחר... ילד יקר שלנו, על אף חייך הקצרים, קצרים מדי, השארת אחריך מורשת מרשימה שאחרים לא משאירים אחריהם גם אחרי חיים שלמים. לימדת את כולנו מהי חברות, רעות, התנדבות למען הזולת, רדיפת צדק ואמת וניצול אופטימלי של מה שיש לחיים להציע... גיא, אתה אומנם נפקד בגופך, אבל לא ברוחך האיתנה, הבוטחת, טובת הלב והמחייכת בכל רגע נתון... גיא שלי, שלנו, תודה לך ילד אהוב על עשרים ושלוש שנים של אושר, שמחת חיים ואור שהכנסת לחיינו... תודה על הזכות לחיות במחיצתך, ללמוד ממך, ללמד אותך, לאהוב אותך ולהעריץ אותך על מי שאתה ועל האדם המיוחד שגדלת להיות... נוח על משכבך בשלום ילד אהוב שלנו".