קורות חיים
בינה, בת יעקב וחנה-לאה מאיר, נולדה בב' בסיון תרפ"ו (15.05.1926) בעיר ביבולאר שברומניה, ושם עמדה לסיים את בית הספר היסודי כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ב-1939.
לאחר תלאות המלחמה, שבה איבדה את הוריה ושניים מאחיה, עלתה לישראל באוניית מעפילים, שנתפסה בידי הבריטים ושולחה לקפריסין.
בקפריסין נישאה בינה לזליג מיכאל.
בני הזוג הגיעו למדינת ישראל ממחנה המעצר בקפריסין ב-2.2.1949 באוניה "גלילה" ונשלחו למחנה עולים באר יעקב ב', שם נולדה שבוע אחרי הגעתם ארצה הבת שושנה.
אחרי שלושה חודשים במחנה העולים, ב-9.5.1949 קיבלה המשפחה יחידת משק במושב עין עירון הסמוך לחדרה.
בכ"א באייר תשי"ב (16.05.1952), בשעות הלילה, הגיעו מסתננים וחדרו לחצר המשק של משפחת מיכאל במטרה לגנוב את הפרדה. הכלב החל לנבוח, ובינה קמה ממיטתה והתקרבה לחלון כדי לגלות את הסיבה לרעשים. המסתננים אנשי ה'פדאיון', שראו אותה מבעד לחלון, ירו בה ופצעוה אנושות. בינה נפטרה בדרך לבית החולים.
עקבות המסתננים הובילו אל הכפר קפין, מצפון-מזרח לטול כרם (אז - בשטח ירדן).
בת 26 הייתה בינה במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בעין עירון.