תפריט נגישות

בנימין זאב כפיר ז"ל

בנימין זאב כפיר
בן 25 במותו
בן שרה ומנחם
נולד בכפר פינס
בכ"ח בתשרי תש"ו, 4/10/1945
התגורר ברמת מגשימים
נהרג בפעולת איבה
בט' באב תש"ל, 11/8/1970
מקום אירוע: רמת מגשימים
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: עין עירון
הותיר: הורים, אישה בהריון אחות ושלושה אחים

קורות חיים

בנימין זאב, בן מנחם ושרה, נולד בכ"ח בתשרי תש"ו, (04.10.1945), בכפר פינס.

הוריו של בנימין היו מחלוצי ההתיישבות הדתית וממקימי כפר פינס, מראשוני המושבים של תנועת הפועל המזרחי. משחר ילדותו למד בבית הוריו מהי אהבת הבריות, הארת פנים וגמילות חסדים לנצרך, אהבת הארץ האמיתית, המתבטאת במעשים חלוציים ולא במלים ראוותניות.

בנימין למד בבית הספר הממלכתי הדתי "אהל משה" בכפר פינס, בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, בתיכון הדתי "תחכמוני" בחדרה ובישיבת "מרכז הרב" בירושלים. חבריו מילדותו ומתקופת נעוריו התרשמו תמיד מטוב ליבו, מיושרו, מכנותו, מדאגתו ומעזרתו לזולת. הוא אהב את עבודת המשק החקלאי ורכש מיומנות רבה בענפי גידולי השדה ומשק החי. למד לשלב עבודה חקלאית מודרנית עם דרישות ההלכה וקיום מצוות התלויות בארץ. בנימין אהב לטייל בארץ, ופעמים רבות הצטרף לטיולים ולמסעות לאורכה ולרוחבה של המדינה.

עם תום לימודיו בישיבה, התגייס בנימין לצה"ל, לחיל השריון. הוא עבר קורס מפקדי טנקים ולאחר חודשים ארוכים בפלוגה המבצעית, עבר להדרכת טירונים כסמל מחלקה, תפקיד אותו מילא באחריות ובמסירות רבה. במהלך שירותו, הקפיד מאוד בשמירת ההלכה על אף הקשיים הכרוכים בכך. בתום השירות, שב לעבוד במשק הוריו בכפר פינס.

במלחמת ששת הימים לחם בנימין ברמת הגולן כמפקד טנק. מאוחר יותר סיפר לעיתונאי ברמת מגשימים: "הייתי בשריון ועליתי לכאן עם הכוחות המשחררים. עד כמה שמוזר הדבר, כבר אז בשעת הקרב נתתי את לבי לאדמות שמסביב. זה אולי משום שאני חקלאי. כשראיתי את כל השממה מסביב אמרתי בלבי, שצריך לבוא וליישב את האדמות".

כשניתן האות היה בין ראשוני העולים לרמת מגשימים שברמת הגולן. במהרה התבלט בכל תחומי החיים במשק הצעיר. הוא עמל משחר ועד ליל במשק ובשדה כמרכז ענפים וכמרכז משק, יזם ופעל לקידום הישוב. במקביל, היה הרוח החיה בחיי החברה והדת והדריך את חבריו בכל תחומי הפעילות הדתית במקום. חזונו היה פיתוחה של התיישבות יהודית פורחת ברמת הגולן והוא השקיע את כל מרצו ותושייתו בכך. ברמת מגשימים הוא נשא לאישה את אידה, וביתם היה מוקד לחיי החברה.

ביום שלישי לפנות ערב, בט' באב תש"ל, (11.08.1970), יצא בנימין לשדה על מנת לתכנן את עבודות יום המחרת. יצאו עמו עזריה גינסברג, חבר משק, ושלוש צעירות ירושלמיות, חברות גרעין נח"ל. הג'יפ בו נסעו עלה על מוקש רב עוצמה וכל נוסעיו נהרגו. משבוששו החמישה לשוב, החלו חיפושים אחריהם. רק בבוקר שלמחרת התברר גודל האסון.

בן 25 היה במותו. בנימין זאב הובא למנוחות בבית העלמין בכפר פינס. הותיר אחריו הורים, אחות ושלושה אחים, ואישה בחודש התשיעי להריונה. בתום שבעת ימי האבל על מותו של בנימין נולדה בתו, נחמה נעמי.

במלאת שנה לנפילתו, הוציאה המשפחה חוברת הנצחה בשם: "מגשים ברמה", ובה קורות חייו של בנימין, לקט ממכתביו וממכתבי התנחומים שקיבלה המשפחה, ומאמר תורני על מעמדה של רמת הגולן.

שמו של בנימין הונצח בבית הכנסת החדש במושב רמת מגשימים, שהוא היה בין מקימיו, בגן זיכרון בכפר פינס, מושב הולדתו, וכן באתר הנצחה בגמלא לראשוני מתיישבי רמת הגולן, שנפלו במערכות ישראל.

בניית אתרים: